תִּיכוֹן

תִּיכוֺן, תִּיכֹן adjective middle; — absolute ׳תּ 2 Mos 26,28 +, feminine singular תִּ(י)בוֺנָה Dom 7,19 +, feminine plural נוֺת- Ezk 42,5; Ezk 42,6 (on form, see הִיצוֺן p. 300, Ges^{«GKC:27w»§ 27w}); — 2 Mos 26,28 = 2 Mos 36,33 (P) הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֺן בְּתוֺח הַקְּרָשִׁים the middle bar (holding the 'boards' in their place); Dom 7,19 ׳הָאַשְׁמוּרָה הַתּ the middle watch (of the night); of the middle story of side-chambers to Temple 1 Kong 6,6; 1 Kong 6,8b. b (1 Kong 6,8a read with ᵐ5 ᵑ7 הַתַּחְתֹּנָה for ׳הַתִּי), Ezk 41,7b (read with ᵐ5 ᵑ6 הַתִּיכוֺנָה עלהֿעליונה וּמִןהֿתחתונה יַעֲלוּ לַהִּיכוֺנָה וּמִןֿ), Ezk 42,5; Ezk 42,6, 2 Kong 20,4 הָעִיר הַתִּיכֹנָה (but read with Qr Vrss ׳חָצֵר הַתּ, i.e. the חָצֵר הָאַחֶרֶת, see I. חָצֵר 2). — חָצֵר הַתִּיכוֺן Ezk 47,16.

תּוֺכֵחָה, תּוֺכַ֫חַת see יכח. תּוּכִּ יִּים see ׳תּכּ.

תּוֺלָ֫ד, [תּוֺלֵדוֺת] see ילד. תולון see תִּילוֺן.