בָּרָד

בָּרָד noun masculine^{2 Mos 9,18} hail (Arabic , Aramaic בְּרַד, ; also Sabean ברדם, cold DHM^{ZMG 1875, 607}) — בָּרָד 2 Mos 9,18 + 28 t.; — hail, with ׳המטיר י 2 Mos 9,18; 2 Mos 9,23, with ׳נתן י 2 Mos 9,23 also 2 Mos 9,19; 2 Mos 9,22; 2 Mos 9,24; 2 Mos 9,25 (twice in verse); 2 Mos 9,26; 2 Mos 10,5; 2 Mos 10,12; 2 Mos 10,15 || קֹלֹת thunder 2 Mos 9,23; 2 Mos 9,28; 2 Mos 9,29; 2 Mos 9,33, || קֹלֹת & מָטָר 2 Mos 9,34, || אשׁ lightning 2 Mos 9,24 all J E, Egyptian plague; compare Sl 78,47; Sl 78,48; Sl 105,32 another great hailstorm Jos 10,11 (E), where ׳אַבְנֵי הַבּ; further, in theophany Sl 18,13 (|| גחליאֿשׁ) 2 Sam 22,13 omits by error; strike out however in Sl 18,14 compare De Che etc.; ׳אוצרות ב Job 38,22, שׁלג וקיטור ׳אשׁ וב Sl 148,8, ׳ירקון וב Hag 2,17 in simile Es 28,2 שׁער ׳זרם ב; figurative Es 28,17; Es 30,30 (׳אבן ב) — figurative of judgment of ׳י.