אָמַל

[אָמַל] verb be weak, languish (compare Arabic hope, expect). Qal Participle passive feminine מָה אֲמֻלָה לִכָּתֵךְ how weak is thy heart! Ezk 16,30 (but < Co מַהלִּֿי וְלִבְרִיתֵח); Pu`lal Perfect אֻמְלַל Joel 1,10 +; אֻמְלְלָה Es 33,9 +; אֻמְלְלוּ Jer 14,2 etc.; — be or grow feeble, languish; of loss of fertility (woman) 1 Sam 2,5; Jer 15,19 of fisherman whose trade fails Es 19,8 || אנה, אבל); in genl. of inhabitants of smitten land Hos 4,3 (|| תֶּאֱבַל הָאָרֶץ); Es 24,4 compare below usually subject inanimate, personified; שַׁדְמוֺת חֶשְׁבּוֺן Es 16,8 compare Nah 1,4 (twice in verse); תֵּבֵל Es 24,4 (|| נבל, אבל); אֶרֶץ Es 33,9 (|| אבל); subject גֶּפֶן Es 24,7 (|| אָבַל תִּירוֺשׁ; יִצְּהָר Joel 1,10 (|| שׁדד, אבל, הובישׁ; kindred subject); תְּאֵנָה vJoel 1,12 (|| הַגֶּפֶן הוֺבִישָׁה); שְׁעָרִים Jer 14,2 (|| אָֽבְלָה יְהוּדָה); compare Klg 2,8 וַיַּאֲבֶלחֵֿל וְחוֺמָה יַחְדָּו אֻמְלָ֑לוּ.