מָצוּד

II. מְצוּדָה noun feminine fastness, stronghold; — absolute ׳מ 1 Sam 22,4 +, מְצֻדֶה 2 Sam 5,9, construct מְצֻדַת v2 Sam 5,7 suffix מְצוּדָתִי Sl 18,3 +, מְצֻדָתִי 2 Sam 22,2 plural מְצוּדוֺת Sl 31,3 — fastness of David, 1 Sam 22,4; 1 Sam 22,5; 1 Sam 24,23 (Gi v.1 Sam 24,22) 2 Sam 5,17; 2 Sam 23,14 = 1 Kron 11,16 read also מְצֻדַת עֲדֻלָּם 1 Sam 22,1; 2 Sam 23,13; 1 Kron 11,15, for ᵑ0 מְעָדַת (see מְעָרָה p. 1 Kron 79,2 b); of Jerusalem, מְצֻדַת צִיּוֺן 2 Sam 5,7 = 1 Kron 11,5, compare 2 Sam 5,9 home of eagle Job 39,28 (+ שֶׁןסֶֿלַע); elsewhere figurative of ׳י Sl 18,3=2 Sam 22,2; Sl 31,4; Sl 71,3 (all + סַלְעִי), Sl 91,2 (+ מַחְסִי), Sl 144,2 (+חַסְדִּי, but this dubious, Krochm Gr Che חִסְנִי, Dy חִזְקִ, Du סַלְעִי; possibly is מַתְסִי); also כֵּית מְצוּדוֺת Sl 31,8.