מְדָן
Engelsk strife, contention
Brown-Driver-Briggs
I. מָדוֺן noun masculineOrd 22,10 strife, contention — Sl 80,7 + 9 t.; plural מִדְיָנִים Ord 18,18, מִדְ֯וָנִים Ord 18,19 + 7 t.; contracted into מְדָנִים Ord 6,19; Ord 10,12, מִדְ֯נִים Ord 6,14 construct מִדְיְנֵי Ord 19,13.
1. strife, contention, almost wholly Proverbs: — Ord 18,19; Ord 23,29; Ord 26,20 also Ord 17,14 (|| רִיב), Ord 22,10 (|| דִּין וְקָלוֺן); יִשָּׂא ׳מ Hab 1,3 contention ariseth (|| ריב); ׳שׁלּח מ let loose strife Ord 6,14; Ord 16,28 ׳יְגָרֶה מ he stirreth up strife Ord 15,18; Ord 28,25; Ord 29,22 note especially אִישׁ מִדְוָ֯נִים Ord 26,21 = a contentious, quarrelsome man; oftener ׳אֵשֶׁת מ = a contentious woman Ord 21,9; Ord 25,24; Ord 27,15, compare וָכָ֑עַם ׳אשׁת מ Ord 21,19.
2. object of contention Sl 80,7, compare אִישׁ מָדוֺן Jer 15,10 (|| אִישׁ רִיב). — On מָדוֺן 2 Sam 21,20 Qr, see I. מִדָּה below מדד.
Kilder: F. Brown, S.R. Driver og C.A. Briggs, A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament (1906), public domain, i Eliran Wongs udgave (marvel.bible) med tekst fra Tim Morton (Bible Analyzer) og bibelhenvisninger ved Stephen Ku. Forekomster og ordklasser: BHSA (ETCBC). Lemma og translitteration: Strong's hebraiske ordliste.