מִלָּה

מִלָּה noun feminine word, speech, utterance (in poetry, especially Job; common in Aramaic); — ׳מ Sl 139,4; Job 30,9 suffix מִלָּתִי Job 13,17 + 3 t.; מִלָּתוֺ 2 Sam 23,2 plural מִלִּים Job 6,26 + 9 t. (all Job); מִלִּין Job 4,2 + 12 t. (all Job); plural suffix מִלָּ֑י Job 19,23 + 4 t.; מִלֶּיךָ Job 4,4; Ord 23,9 מִלֵּיהֶם Sl 19,5 — word בִּלְשׁוֺנִי in (on) my tongue Sl 139,4 word (of ׳י), עַללְֿשׁוֺנִי on my tongue 2 Sam 23,2 ׳שֵׂכֶל מ Ord 23,9 figurative Sl 19,5 (|| קַוָּם; but read קוֺלָם see Che critical note); elsewhere only Job (34 t.); singular speech, utterance Job 13,17; Job 21,2; Job 24,25; Job 29,22 also word = by-word, וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּה Job 30,9 plural words, Job 4,4; Job 6,26; Job 8,10; Job 12,11; Job 15,3 (|| דָּבָר), Job 16,4; Job 19,2; Job 19,23; Job 32,11; Job 32,14; Job 33,1; Job 33,8 (׳קוֺל מ), Job 34,2; Job 34,3; Job 34,16 (׳קוֺל מ), Job 36,2; Job 36,4 words of God Job 23,5 words = speech, speaking, וַעְצֹּר בְּמִלִּין מִי יוּכָ֑ל Job 4,2, compare Job 29,9 utter words, וְהֹצֵאתָ מִפִּיךָ מִלִּין Job 15,13 ׳הִגַּדְתָּ מ Job 26,4 laysnares for words תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין Job 18,2, compare Job 32,15 הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם מִלִּים; מָלֵתִי מִלִּים Job 32,18 I am full of words, compare אִםיֵֿשׁמִֿלִּין הֲשִׁיבֵנִי Job 33,32 אֲשִׁיבְךָ מִלִּין Job 35,4 בִּבְלִידַֿ֫עַת מִלִּין יַכְבִּר Job 35,16, compare Job 38,2.